על המדף: דוחות מחקר ופרסומים
חינוך
2023
מחקר להערכת מודל פיתוח מנהיגות צעירה של מדרשת עין פרת
עין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית עוסקת בפיתוח תורת מנהיגות, שפה, עולם ערכים וחוסן המכוונים למכנה המשותף הגבוה המאחד את כלל הציבור היהודי-ישראלי-ציוני. בליבת העשייה של עין פרת נמצאות תוכניות המנהיגות הקדם צבאיות ובית המדרש הגדול, הפועלים בשישה קמפוסים ברחבי הארץ.
אמת-מידה פיתחה כלים ייחודיים להערכת התהליכים והתוצרים החינוכיים של שנת הפעילות במדרשה כגון: גיבוש זהות יהודית-ישראלית, טיפוח זיקה לקבוצה ומיומנויות שתו"פ, מחויבות ומכוונות למעורבות בשדה החברתי, כוונות לשירות צבאי משמעותי, טיפוח ערכים ומידות, חוסן וכושר מנהיגות. עבודת המחקר כללה העברת שאלונים בתחילת שנת הפעילות ובסיומה, וכן עבודה אתנוגרפית המבוססת על תצפיות, ראיונות עומק וקבוצות מיקוד. לצד הצגת תמונת מצב אינטגרטיבית אודות הפעלת מודל פיתוח המנהיגות של עין פרת, הוצגו הצעות יישומיות לשיפור המודל ברוח החזון של המדרשה.
הדוח המלא חסוי
2021
פיתוח מדד "מחוברים לחיים". מדד המאפשר להעריך את ההכנה של נוער בבתי ספר לעו לם העתידי.
המדד מבוסס על עקרונות התפיסה של למידה לאורך החיים (Long Life Learning).
המדד פותח בשיתוף עם עמותת מפרש - מרחב ליזמות חינוכית.
2019
מחקר להערכה ופיתוח של תכנית נחשון לטיפוח פוטנציאל לעתודה מובילה בתחומי המדעים והטכנולוגיה
למדינת ישראל בבתי ספר תיכוניים.
התכנית הינה מיזם משותף למשרד הביטחון, תכנית תלפיות, אגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ואוני' תל-אביב.
תכנית נחשון היא תכנית לטיפוח תלמידי חט"ב ותיכון, היונקת את עקרונותיה מתכנית העילית הצבאית–אקדמית תלפיות. התפישה החינוכית הכוללת של התוכנית מבוססת על טיפוח למידת חקר עצמאית של תלמידים בהובלת מחנך-מנהיג במסגרת כיתת אם אחודה, לצד טיפוח של היבטים אישיותיים וערכיים.
במסגרת המחקר נבחן המודל החינוכי של נחשון לרבות: התועלות והמחירים הגלומים בריכוז תלמידים מצטיינים בכיתת אם אחודה; כיצד התהליכים המתרחשים בכיתת אם אחודה מחלחלים למרחב הבית ספרי הכללי; כיצד לקדם למידת חקר משמעותית, במרחב חינוכי המעניק קרדיט להישגים על-פי מבחנים מסורתיים; כיצד לגשר בין עידוד מצוינות אישית לבין טיפוח מנהיגות חברתית; ועוד.
המחקר מבוסס על ראיונות עומק איכותניים של מגוון מנהלי בתי"ס, מחנכי נחשון, מורים מקצועיים והורים, קבוצות מיקוד של תלמידים ותצפיות.
הדוח המלא חסוי.
2014
מחקר להערכת מעבר בתי"ס יסודיים לניהול עצמי: תפיסות ועמדות כלפי התכנית בשנת היישום השנייה (תשע"ג).
המחקר נערך על-ידי צוות חוקרים בהובלה של איילה קיסר-שוגרמן, עבור הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה).
בבסיס התפיסה הניהולית-חינוכית של הניהול העצמי עומד מתן אוטונומיה ניהולית והרחבת הסמכויות של בתי"ס. תפיסה זו הופכת את הפירמידה ומציבה את מוקד קבלת ההחלטות בתוך ביה"ס במקום מחוץ לו. על מנהלי בתי הספר מונחת אחריות רבה אך גם מוענקות להם סמכויות רחבות בתחומים פדגוגיים ותקציביים. המהלך מבקש ליצור מעבר למצב של שיח ושיתוף פעולה בין בתי ספר, רשויות מקומיות ומשרד החינוך.
מחקר הערכה שנערך בכלים איכותניים וכמותיים גילה כי מנהלים דיווחו על תחושת עצמאות גדולה יותר, על שיתוף רב יותר של צוות ביה"ס ויותר יוזמות שעולות ממנו, וכן על יותר מיקוד פנימי. עם זאת המחקר הצביע גם על חסמים לא מבוטלים בתהליך ההטמעה של הניהול העצמי, גם בשנת היישום השנייה, משום שהמהלך תלוי בשינוי מבני הכוח והיחסים הארגוניים בין בתי-הספר למערכות הסובבות אותו, בשינוי תפיסות ועמדות המושרשות עמוק בתרבות הניהולית במערכת החינוך, ובשינוי נרחב של נהלים והרגלי עבודה.
2013
מחקר להערכת תכנית "המגשרים" בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה וחבר המדינות:
סיכום תובנות מהערכה איכותנית בשנה"ל תשע"ב.
המחקר נכתב על-ידי צוות חוקרים בהובלה של איילה קיסר-שוגרמן כחוקרת ראשית, עבור הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה).
מערכת החינוך בישראל קולטת תלמידים עולים ממדינות רבות ושונות מאז הקמת המדינה. החל משנות ה-80 של המאה ה-20, השקיעה המערכת מאמצים בקליטת תלמידים עולים מאתיופיה ובקליטת תלמידים עולים (או בנים לעולים) מברה"מ לשעבר. אחת התכניות שפותחו בתחום זה התבססה על רעיון הגישור הבין-תרבותי, שנועד לפעול להקמה (ולתחזוקה) של גשרים אישיים-רגשיים, קוגניטיביים ותרבותיים במשולש שבין ההורים-המשפחות, התלמידים ובית-הספר.
בשנת הלימודים תשע"ג נערך מחקר איכותני שמטרתו לעמוד על תרומתן של תכניות הגישור לתלמידים העולים ולבתי-הספר, ולבדוק אילו מרכיבים בעבודת המגשרים תורמים לקליטת התלמידים העולים ולשילובם המוצלח בבתי-הספר.
קהילה ורווחה
מחקר להערכה ופיתוח של מרכזי קהילה והכוון ליוצאי המגזר החרדי – "יוצאים לשינוי".
2022
המיזם הוקם, מנוהל ומופעל על ידי עמותת יוצאים לשינוי, בסיוע משרד הרווחה והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי.
המחקר נערך בשיתוף מוסד נאמן למחקרי מדיניות לאומית שבטכניון.
עמותת יוצאים לשינוי הוקמה ב-2013 כתנועה חברתית הפועלת לשינוי מדיניות, ומתן סיוע אישי ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי במרכזי הכוון וקהילה. מטרות המכרזים הינן: ליצור עבור היוצאים לשינוי מסגרת חברתית וקהילתית; לספק להם מסגרת תמיכה בתהליך המורכב אותו הם עוברים; לאפשר להם לממש את הפוטנציאל האישי שלהם; ולשלבם באופן מיטבי בחברה הישראלית הכללית.
המחקר מלווה את התכנית לאורך 3 שנות הפעלה ניסיונית שלה, במטרה לסייע לעמותת יוצאים לשינוי ולגורמים המדינתיים המלווים אותה לגבש מודל הפעלה מיטבי לתכנית: להכיר לעומק את האוכלוסייה וצרכיה; לבחון באופן ביקורתי את הנחות העבודה והפרקטיקות המיושמות; ולהרכיב סל שירותים לשילוב מיטבי של אוכלוסייה זו בחברה.
לצורך כך תוכנן מחקר אורך תלת שנתי, הכולל: מערך מחקר איכותני המבוסס על ראיונות עומק אישים ותצפיות; ומערך מחקר כמותני העוקב באמצעות שאלון דיווח עצמי אינטרנטי אחר תמורות באיכות חייהם של המשתתפים בתכנית.
מחקר לאפיון המושג "קהילה מיטיבה" שישמש כסטנדרט לאומי לקהילות גיאוגרפיות בישראל במאה ה-21
-המכוון להשגת תוצאות בתחום המוביליות החברתית ושיפור איכות החיים בישראל.
2022
המחקר נערך עבור אשלים-ג'וינט ישראל בשיתוף קרן רש"י ומשרד הרווחה.
המחקר נערך בשיתוף מוסד נאמן למחקרי מדיניות לאומית שבטכניון.
מטרות המחקר הכולל הינן לאפיין את המושג קהילה מיטיבה ולהגדיר מדדים ופרקטיקות (BP-Best Practices) לקהילה מיטיבה, אשר יאפשרו את קידום הנושא בישראל במספר היבטים: יפשטו את מורכבות הנושא, במטרה להגביר את ההבנה הכללית והיישומית של קהילות מיטיבות; יעוררו את הציבור ובעלי עניין לחולל שינוי לאור המדדים והפרקטיקות המיטיבות שיוגדרו; יספקו בסיס לאמידת ההשפעה (אימפקט) של תכניות התערבות שונות בקהילות בעתיד; יאפשרו להעריך את מידת הבשלות של קהילות להוביל תהליכים שונים, לחזות בהן שינויים עתידיים, להבהיר מטרות לטווח הרחוק ולהדגיש תחומים הדורשים שיפור).
2021
מחקר להערכת יוזמת עמותת "לא עומדות מנגד", בשיתוף עם קרן שוסטרמן,
למתן סיוע כספי לנשים במעגל הזנות בישראל בתקופת הקורונה.
המחקר הוזמן על ידי עמותת לא עומדות מנגד.
לא עומדות הנה ארגון ללא כוונת רווח הפועל משנת 2018, במטרה לסייע לנשים במעגל הזנות בישראל ("שורדות", בלשון העמותה). שירותי העמותה כוללים מספר ערוצי תמיכה לנשים במעגל הזנות, ובראשם מערך סיוע חומרי המופעל באמצעות קבוצת הפייסבוק של לא עומדות. מרבית הסיוע ניתן בהתאם לצרכיה של השורדת, כאשר חברות הקבוצה הן שמממנות את הסיוע ואף לוקחות חלק בשינוע ציוד, מזון ועוד. בתחילת שנת 2021, מנתה הקבוצה כ-19,500 חברות וחברים.
התפרצות הקורונה בישראל הובילה למשבר כלכלי וחברתי שטמן בחובו סיכונים ייחודיים עבור נשים וגברים במעגל הזנות. לכך התווספה כניסתו לתוקף של חוק איסור צריכת זנות, והחששות שנלוו לחקיקתו בכל הנוגע להשלכות המיידיות שלו על מצבם של הנמצאים במעגל הזנות. על רקע החשש להיווצרותו של משבר הומניטרי, נרקם שיתוף פעולה בין לא עומדות לקרן שוסטרמן, במסגרתו העבירה הקרן מענקי סיוע כספי על סך שני מיליון שקלים ללא עומדות, שהופקדו על חלוקה ישירה של הכספים לשורדות. נעזרו בכספי המענקים קרוב לאלף שורדות. חלוקת הכספים סימנה ציון דרך בפעילותן של לא עומדות; בין לילה הפך מערך הסיוע הכספי למוקד פעילותה של העמותה, מה שגרר שאלות לגבי טיב הסיוע של העמותה, יחסיה עם השורדות וההשלכות של הסיוע הכספי על המערך הארגוני ועל דרכה של העמותה ביום שאחרי מיצוי המענקים. דוח המחקר הנוכחי נכתב על מנת לסייע ללא עומדות לבחון שאלות אלה ואחרות.
2020
מחקר להערכה של מיזם לקידום העסקה ישירה והוגנת של עובדות קבלן ברשויות מקומיות.
המחקר נערך בהזמנת אנו: עושים שינוי, הקואליציה להעסקה ישירה ועמותת איתך-מעכי – המנהלים ומפעילים את המיזם במשותף.
המחקר מתמקד בבחינת תהליכים של הבניית מנהיגות מקומית לקידום העסקה ישירה והוגנת בקרב עובדות קבלן מוחלשות ברשויות מקומיות, ובקרב נשים חרדיות המועסקות במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים.
בין התהליכים הנבחנים: קידום מודעות בקרב העובדות להעסקה פוגענית בראיה פמיניסטית; כיצד לעודד נכונות לפעולה והובלת שינוי, מבלי לפגוע במקורות הפרנסה של העובדות, וביכולתן לתפקד בסביבה החברתית-תרבותית שבה הן חיות; יצירת תנועה רחבה (care movement) של שיתופי פעולה בין העובדות המוחלשות לנבחרות ציבור ופעילות חברתיות; ועוד.
המחקר מבוסס על ראיונות עומק איכותניים של עובדות המועסקות בהעסקה קבלנית פוגענית, נציגות וועד עובדים, נציגות ארגון עובדים, פעילות חברתיות ונבחרות ציבור ברשויות מקומיות.
מסקנות המחקר מגובשות לכדי המלצות אופרטיביות לפיתוח מדיניות ולפעולה עתידית.
הדוח המלא חסוי.
מחקר להערכת המיזם להנגשת מידע על זכויות – "כל זכות".
2019
המיזם הוקם, מנוהל ומופעל על ידי עמותת "כל זכות", בסיוע משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי – מטה ישראל דיגיטלית, וג'וינט ישראל – אלכ"א, המכון למנהיגות וממשל. המחקר נערך בשיתוף המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו).
היקף הגולשים באתר כל-זכות עולה בהדרגה לאורך שנות פעילותו: מהיקף של קרוב ל-4 מיליון גולשים באתר בעברית בשנת 2016, לכ-8 מיליון גולשים ב-2019; ומהיקף של כ-160 אלף גולשים באתר בערבית בשנת 2016 לכ- 430 אלף גולשים בשנת 2019.
במחקר זה, ביקשנו ללמוד מה עומד מאחורי המספרים הללו: אילו ציפיות מוקדמות ביחס לחיפוש מידע באינטרנט משפיעות על הגלישה באתר כל-זכות? מהן חוויות המשתמשים באתר? באיזו מידה המשתמשים באתר מבינים את הזכויות בנושא שחיפשו בעקבות הגלישה באתר, ועד כמה הם מצליחים לממש את זכויותיהם בעקבות הגלישה באתר? ובאיזו מידה האתר נגיש לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות?
לצורך כך נעשה שימוש בשלושה מערכי מחקר המספקים נקודות מבט המשלימות זו את זו: מערך מחקר כמותי הנשען על שאלונים סגורים אשר הועברו בקרב מדגם מייצג את אוכלוסיית ישראל הבוגרת, ובקרב מדגם של גולשים באתר כל-זכות; מערך מחקר איכותני הנשען על קבוצות מיקוד של אנשי מקצוע מתחום הרווחה המספקים שירותים בתחום הנגשת זכויות לאוכלוסיות מוחלשות, איסוף נתוני גלישה באתר באמצעות כלי ניטור דיגיטליים (Google Analytics).
זהות ותרבות
הסיבות לנשירת חיילים ממסלול הגיור בצבא
2012
מחקר שנערך עבור אגף גיור במשרד רה"מ וקרן ג'נסיס בשיתוף עם מאיר קראוס.
המכון ללימודי יהדות, מיסודם של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, בשיתוף חיל החינוך של צה"ל מפעילים משנת 2002 את קורסי "נתיב" לחיזוק הזהות היהודית והציונית של חיילים עולים ובני עולים, ולקדם גיור של אלה שאינם מוכרים כיהודים על ידי מדינת ישראל. הקורסים פותחו בעקבות גל העלייה הגדול לישראל מברה"מ לשעבר בשנות התשעים.
לאור הפער בין מספר החייליים אשר השלימו את קורסי "נתיב" לבין היקף החיילים המתגיירים בפועל – עלה הצורך לבחון לעומק את תופעת הנשירה מתהליך הגיור בבית הדין הרבני הצבאי.
איילה קיסר שוגרמן בשיתוף מאיר קראוס ערכנו מחקר לבחינת המסלול אותו עוברים החיילים המועמדים לגיור, וזיהינו את הגורמים לנשירה של חיילים מתהליך הגיור בתחנות השונות.
מסקנות המחקר הוטמעו בתכנית חומש של הארגונים המפעילים את התכנית.
הדוח המלא חסוי
מחקר להערכת מחנות קיץ לבני נוער יהודים דוברי רוסית – ישראל, צפון אמריקה וקנדה -
המנוהלים על-ידי קרן ג'נסיס (ישראל וארה"ב) בשיתוף הסוכנות היהודית.
2010-2012
מחקר שנערך בשיתוף עם מאיר קראוס.
הדוח המלא חסוי
מחקר להערכת קורס נתיב המנוהל על ידי המכון ללימודי היהדות מיסודם של המשרד לקליטת עלייה והסוכנות היהודית לארץ ישראל ובשיתוף חיל חינוך של צה"ל. בשיתוף מעשה-מחשבה.
2010
מחקר שנערך בשיתוף עם מאיר קראוס.
הדוח המלא חסוי