מפת המחקר לפיתוח והערכת תכניות בשדה החברתי
אז איך אנחנו עושים זאת?
השדה החברתי הוא מורכב, מרובה שחקנים ומשתנה תדיר. לפיכך, אנו באמת-מידה מציעים כי מחקר חברתי יישומי המלווה פיתוח ו/או הערכה של מדיניות ותכניות חברתיות צריך להיות מקיף, ולהתייחס באופן סימולטני למגוון רחב של משתנים וגורמים:
-
בגרעין המחקר יש לבחון את הקולות והעמדות של השחקנים המרכזיים המעורבים בשדה
-
במעגל השני יש לבחון את המבנים הארגוניים, את המשאבים והתשתיות, התקנות והנהלים הרלוונטיים שבמסגרתם הם פועלים
-
במעגל השלישי יש לבחון את ההקשר החברתי, התרבותי והפוליטי הרחב שבו הם פועלים
שימוש בשיטות מחקר מעורבות:
כמותיות ואיכותניות
ריבוי שחקנים ויחסי כוח הם ממאפייניו הבולטים של השדה החברתי. בהלימה לכך צריכים להיות תהליכי המחקר המלווים התערבויות בשדה החברתי: רב שכבתיים, דינמיים ומתמשכים. הניסיון הרב של אמת-מידה בשילוב המתודה הכמותית והאיכותנית מלמד כי הן מעצימות ומזינות זו את זו ביחסי גומלין. שילוב מתודולוגיות במחקר חברתי יישומי מאפשר לחקור את התופעה החברתית-ארגונית, מנקודות מבט שונות, במטרה לספק הסברים בעלי משמעות ותועלת לארגון. כאשר ממצא מסוים חוזר על עצמו בכלי בדיקה מגוונים - התובנות העולות מהם מקבלות משנה תוקף.
מחקרים כמותיים
וניתוח סטטיסטי של נתונים
הסטטיסטיקה מאפשרת לנו לבחון כמות גדולה של נתונים, לסכם אותם ולאתר בתוכם תופעות חשובות, קשרים משמעותיים ומגמות. בכך, הסטטיסטיקה מאפשרת להגדיל את הסדר ולצמצם אי-וודאות.
אנו עושים שימוש בכלים מתקדמים לאיסוף, חיבור נתונים ממקורות שונים, והנגשתם למקבלי החלטות בכל רמות הארגון.
אנו מוצְאים קשרים משמעותיים, מאתרים סיבות לחסמים, ומפיקים תובנות באמצעות שימוש בכלים סטטיסטים מתקדמים, כמו למשל: ניתוחי גורמים (Factor Analyses), ניתוחי שוֹנוּת (Analyses of Variance), ניתוחי רגרסיה מרובה (Multiple Regressions), ניתוחים רב רמתיים (Multiple Analyses) ועוד.
מחקרי עומק איכותניים:
נרטיבים מבנים מציאות
כשם שאנשים פרטיים פונים לייעוץ או אימון אישי - ארגונים חברתיים נדרשים לדייק את האסטרטגיה והפעולה שלהם על ידי חקירת נקודות מבט שונות של מגוון השחקנים השותפים לעשייתם. לצד מדידה של ביצועים ותוצאות, אמת-מידה מציעה לראות בחקירה של עמַדות ותפיסות סובייקטיביות משאב יקר ערך – משום שהן כשלעצמן מַבְנות את תפיסת ההצלחה של הארגון החברתי כלפי פנים וחוץ; ותיתכן להן השפעה מכרעת על המציאות של הארגון.
-
בעוד שסקרים כמותיים מודדים התאמה בין תכנון לביצוע על-פי מדדים קבועים מראש; הרי שהשיטות האיכותניות מאפשרות פירוק ביקורתי, וחשיפת כשלים אפשריים שלהם.
-
בעוד שמחקרים כמותיים מעידים על מגמות כלליות באוכלוסייה; מחקרים איכותניים קשובים לקול האישי, וגם "לשוליים" של הארגון העשויים להציע פרשנות משמעותית אחרת.
-
בעוד שמחקרים כמותיים קשובים לקול של המנהלים המתכננים את הפעולה הארגונית; מחקרים איכותניים שומעים את הפרט המתמרן במערכות, את ההעדפות והצרכים הייחודיים שלו.ה.
-
בעוד שמחקרים כמותיים נסמכים על קונספציות ידועות ומוכרות בארגון; הרי שמחקרים איכותניים עשויים לאתר את הקולות המסמנים את הדבר הבא.